<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יוסף בריה דרבא</h1>
<h2>דף קיח:</h2>
גרסינן בכל כתבי הקודש אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבא אבוך במאי הוה זהיר טפי אמר ליה בציצית יומא חד הוה סליק בדרגא אפסיק ליה חוטא לא נחית עד דרמייה. גרסינן בפרק התכלת הלכה דתפלין של ראש [מנחות מ"ד ע"א] אמר רב ששת כל שאינו מניח תפלין עובר בשמונה עשה כל שאין לו ציצית עובר בחמש עשה. ואם כן מפני מה היה זהיר בציצית יותר מתפלין. ונראה דאע"ג דמי שאינו מניח [תפלין] עונשו מרובה מיהו כיון דגרסינן בשמעתא דלעיל מהא [שם מ"ג ע"ב] תניא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות שקולה המצוה [זו] כנגד כל המצוות, ותניא נמי וראיתם וזכרתם ועשיתם ראיה מביאה לידי זכירה וזכירה לידי מעשה. וקא מסיים רבי שמעון בן יוחאי אומר כל הזהיר במצוה זו זוכה להקביל פני שכינה שנאמר הכא וראיתם אותו וכו'. ותניא בסוטה בפרק היה נוטל את מנחתה [כ"ב ע"א] איזהו עם הארץ כל שאין לו ציצית בבגדו. וגרסינן בבמה מדליקין [שבת ל"ב ע"ב] דבעון ציצית בנים מתים דאיפליגו בה רבי מאיר ורבי יהודה. והתם בסמוך אמר רשב"ל כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים דכתיב בימים ההמה יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי וגו'. ונראה דסבירא ליה לרבא דחובת גברא הוא.
